תושבות ותושבי מועצה יקרים

אחת התמונות שלא אשכח מהמלחמה הזו, הייתה של סא"ל י' שקורא את המגילה וכעבור שעה הוא כבר טס בדרך לאיראן לפגוע במשגרי טילים. סא"ל י שירת עד לא מכבר כסגן מפקד מחנה רמון ובמקרה הוא גם תושב כפר רתמים. אשתו נ' מנהלת במערך הטיפולי של המועצה ובשנתיים וחצי האחרונות היא גם אחראית על מענים למשפחות מילואימניקים.

איזו מציאות בלתי נתפסת. איזו מציאות בלתי נתפסת לכל כך הרבה ישראלים שמידי לילה מוצאים את עצמם רצים למרחבים מוגנים. שלא לדבר על אלה מחוסרי המיגון. כבר כמעט שבועיים במלחמה שנראית דמיונית. טייסנו תוקפים במרחקים בלתי נתפסים וברחבי הארץ, מרבית האוכלוסייה נמצאת באיום מתמיד של ירי טילים בליסטיים וקשה עוד יותר מצבם של יישובי הצפון שנמצאים תחת התקפות קשות ובלתי פוסקות.

ברמת הנגב, זכינו לשקט יחסית ואנחנו מרגישים את המוני המתפנים שבאים לרמת הנגב וזוכים פה לקצת שקט. זכינו כמו באירועים הקודמים להיות בצד שיכול לתת מענים לאלה שזקוקים לעזרה וזכינו שרבים מהתושבים לוקחים חלק פעיל בסיוע בתוך יישובי רמת הנגב לתושבים שזקוקים לעזרה.

המועצה שוב מתורגלת בחירום, פועלת על פי פיקוד העורף באופן מקצועי ושקול, משתדלים לא להיכנס לשאננות ולאפשר ככל שניתן עשייה בעיקר לגילאים המאתגרים ואין דבר יותר מאתגר מילדים משועממים בבית ובטח אחרי שעות מול המסך.

לצערנו הרב  השקט היחסי שיש ברמת הנגב, הופר בתקרית חריגה בחומרתה שערערה אותנו ועכשיו לאחר כמעט שבועיים מאז שהאירוע התרחש, ניתן לשתף ולשקף את שאירע ואת המשמעויות.

אז מה קרה? שני נערים מכפר רתמים שהסתובבו מחוץ ליישוב הותקפו באלימות קשה וחריגה על ידי תושבים מהיישוב הבדואי הסמוך ביר הדאג'. בעקבות התקיפה הוזעקו למקום הורי הנערים, רבש"צ היישוב וכיתת הכווננת. מאוחר יותר הגיע קב"ט המועצה, המשטרה וצבא הגיעו למקום על מנת לעצור את ההסלמה האלימה שהתרחשה. מאוחר יותר בערב הוצת מצפה רתמים שהוקם לזכרם של יפתח גורני ולירן אלמוסנינו ז"ל.

לבסוף המשטרה במעורבות יזומה של המועצה מול השב"כ הצליחה לעצור את ההתדרדרות ולמנוע מהתפשטות האלימות. בעצה אחת עם הנהגת כפר רתמים, הוחלט שלא תהיה כל תגובה אלימה למעשה הנפשע שאירע.

לכל אלה שיכתבו לי בוואטסאפ שיש פרטים שאני אולי לא מכיר, אני שואל, יש איזה סיבה כלשהי שתצדיק אלימות קשה? יש איזשהו פרט שבגינו תהיה הצדקה להוריד קרשים עם מסמרים על ראשם של נערים, לשרוף טרקטורון, לקחת מכשירי סלולר? אין ולא תהיה הצדקה למה שאירע, מעבר לכך שאני מכיר היטב את הפרטים. אני מכיר את הנערים, אני מכיר המשפחות שלהם. הם הטובים שבטובים, ואין ולו תהיה שום הצדקה שאלימות מסוג זה תופעל כנגד אף אחד.

במדינת חוק וסדר הגורמים היחידים שיש להם זכות מוקנת בחוק להפעיל כוח הם משטרת ישראל וכוחות הביטחון הרלוונטים. המצב בו הופעלה אלימות קשה כנגד אזרחים היא פועל יוצא של העדר משילות חוק וסדר. בנוסף להסתה קבועה בתוך ביר הדאג' כנגד אנשי רתמים שמתוייגים באופן שלילי "כמתנחלים".

אם זה לא ברור, אין שום הבדל בין תושבי רביבים לבין תושבי רתמים, אלה ואלה מתיישבים ברמת הנגב בדין ובזכות, כחלק מתפיסה לאומית, אידאולוגית שאני שותף לה, קוראים לזה ציונות. אף סנטימטר אדמה ברביבים או ברתמים לא נלקח מאף אחד.

המציאות היא הפוכה לגמרי בה ביר הדאג' הוא יישוב מוכר עם קו כחול מוסדר על סדר גודל של 3500-4000 דונם והושקעו בו קרוב ל 700 מיליון ₪ על ידי מדינת ישראל בהקמת מוסדות חינוך וציבור, תשתיות מים וביוב, מרפאות ובתי מרקחת ופרצלות למגרשים בתנאים שהלוואי צעירי רמת הנגב היו מקבלים. ובנוסף פלישת מקרקעין על כ-20 אלף דונם (גודל העיר כפר סבא).

תושבי כפר רתמים, הקימו יישוב לתפארת עם התמודדויות לא פשוטות. תושבי כפר רתמים, הם אלה שנמצאים כרגע באויר בדרך לטהרן, בגבול הלבנון, בסוריה ועל גדר הגבול עם מצרים להגן על תושבי המדינה. תושבי כפר רתמים הם המתנדבים במד"א, ביחידת חילוץ, באיחוד הצלה והם אלה שנכנסים מידי יום  למוסדות החינוך כצוותי חינוך, כרופאות במרפאות, כמרצים באוניברסיטה, כחקלאים, כתיירנים, ורחמנא ליצלן יש שם אפילו עורכי דין שלא נדע. תושבי כפר רתמים זו ציונות במיטבה. לא פחות טובה מאף יישוב ברמת הנגב. כפר רתמים זו גאוה גדולה.

 אני מכיר היטב את החיכוכים בין אוכלוסייה בדואית ליהודית הם לא דבר חדש ואנחנו פועלים כבר הרבה שנים לנסות לייצר יחסי שכנות קורקטיים בתוך מורכבות גדולה ויחסים עם עליות ומורדות.

יש ברמת הנגב מורשת מפוארת של יחסי שכנות טובים עם האוכלוסייה הבדואית. ראשוני רביבים  שהגיעו לאדמות חלס'ה (מבוסס על השם של חלוצה הביזנטית) ויצרו קשרי שכנות טובים עם האוכלוסייה הבדואית המקומית שבסופה שומר השדות של הקיבוץ עומאר אבו מועמר כרת ברית דמים עם אנשי רביבים והפך להיות שיח' השיח'ים של כלל הנגב. מאוחר יותר יהושע כהן ז"ל איש הלח"י וחבר קיבוץ שדה בוקר כרת ברית דמים עם הבדואים של הר הנגב ופיתוח יחסי שכנות ושיתופי פעולה שחלקם עוד זוכרים אותו ובקשר עם בנו חמי.

לנו ולאוכלוסייה הבדואית יש מרחב משותף ואני מאמין שניתן לייצר בו חיים משותפים שיהיו טובים לכולנו אם נרגיש ביטחון. ביטחון לטייל בחוץ, ביטחון להסתובב, ביטחון להיפגש וביטחון שלא יאונה לאף אחד שום דבר רע.

במועצה יש עובדים מביר הדאג' ומהר הנגב. הם האנשים שפועלים בכל מצב - בחירום ובשגרה, מנקים ומסדרים, מפנים ומתקנים, מרכיבים ובונים ביישובים שלנו, במסירות מדהימה, כל השנה כל הזמן. אני רואה אותם, אני רואה את משפחותיהם ואני יודע כמה כאב וסבל יש להם מהמצב הנוכחי שבו אין דין ואין דיין.

בביר הדאג' יש משרתים בצה"ל ועובדים בהרבה מהמסגרות במרחב הנגב. הבדואים בנגב הם אלה שאנחנו פוגשים בסורוקה, בהסעות תלמידים, באתרי הבנייה, בבתי המרקחת, במשרדי התכנון, בבתי הספר, במוסכים בכל מקום ומקום. אסור לנו להיגרר למלחמה בין יהודים לבדואים. המלחמה צריכה להיות בין שומרי החוק לפורעי החוק וזהו תפקידם של מערכות אכיפת החוק. זו הסיבה שמצופה מכל אחד בחברה היהודית ובחברה הבדואית לגנות את מה שקרה לאותם נערים.

על מנת שנוכל לקיים חיים משותפים, כולל סכסוכי שכנים, כולל פרוייקטים משותפים, כולל מאבקים לגיטיימים, כולל להנות מגיוון והשונות, צריך שהמסגרת תהיה חד משמעית ברורה. זה תפקידה של המדינה באמצעות אכיפת חוק וסדר.

מאז התפרצויות שומר חומות במאי 21 אני דורש מהמשרד לביטחון לאומי להקים תחנת משטרה בתוך ביר הדאג' שבראש ובראשונה תהיה עבור האוכלוסייה שומרת החוק בביר הדאג' וגם עבור תושבי רמת הנגב. ממשלת ישראל צריכה לבצע מבצע חירום לאומי להוצאת הנשק הלא חוקי שמאיים על כולנו ונמצא בכמויות לא סבירות באזור. דרשתי מהמשרד לביטחון לאומי להפעיל תוכנית של שיטור מועצתי שתגביר את הנוכחות במרחב הציבורי של שוטרים ויש עוד פעולות רבות הנדרשות.

אני מקיים שיח רציף  וחשוב עם ראש מועצה אזורית נווה מדבר, סא"ל במיל סאלמה עדיסן, לנסות ולהרגיע את המצב על מנת שהמשטרה תוכל לבצע את פעולותיה ההכרחיות. זו ההזדמנות של משטרת ישראל לעצב  מחדש את תמונת הביטחון האזורי. זו עת חירום, זה הזמן לחוק וסדר.

זו עת מלחמה עם אוייבים שיורים טילים ללא הבחנה ורוצים להשמיד את מדינת ישראל כמו ב-7.10. אסור להיגרר למלחמה פנימית שתקרע אותנו מבפנים. האויב לא מעניין אותו מי זה מי, האוייב של מדינת ישראל רצח ופוגע בכולם.

זה הזמן לשמור על איפוק, להתרכז בשמירה על שלום המשפחות שלנו ולעבור את התקופה הזו יחד.

שתהיה שבת שלום לכולם.

 

שלכם ושלכן,

ערן דורון - ראש המועצה