מכתב מראש המועצה בעקבות הפיגוע סמוך להר חריף


תושבות ותושבים יקרים,

האירוע הקשה שהתרחש סמוך להר חריף בשבת האחרונה, הציף את השאלה: מה היה קורה לו המחבל היה חודר לאחד מהיישובים שלנו בפתחת ניצנה? את השאלה הזאת שאלנו בדיוק לפני חצי שנה כאשר נגנבו טרקטורונים מחצר ביתם של משפחה מקדש ברנע. מה היה קורה לו היה מדובר במחבלים ולא בגנבים?

תושבי פתחת ניצנה סובלים מאד מההברחות שעל גבול מצרים. האירוע שהתרחש בשבת, בנוסף לאירועי הגניבות והפשיעה החקלאית במרחב, משפיעים באופן ישיר על תחושת המוגנות והביטחון האישי ואף משפיעים על היכולת שלנו לפתח וליישב את האזור.

 בשנתיים האחרונות ירדו משמעותית מספר ההברחות שמתרחשות בסמוך ליישובנו, הודות  לתפיסת הביטחון של פיקוד דרום (מי שתכנן וביצע היה אלוף פיקוד דרום לשעבר, אייל זמיר שמשמש היום מנכ"ל משרד הביטחון). הנחת המוצא הייתה לרכז כוחות ואמצעים על יישובי הפיתחה כך שיהיה קשה יותר לפגע באזור יישובי הפיתחה, ולהגיב במהירות ובעוצמה לחדירות ואירועים, גם אם זה יהיה  על חשבון אזורים מרוחקים בהם האיום לאזרחים נמוך יותר.

לצורך זה  צה"ל ביצע מספר פעולות כמו העתקת מפקדת חטיבת פארן מהר שגיא לאזור קציעות, הכנסת פלוגת טנקים לבט"ש, הקמת צוות פלד (שהשתתף באירוע ביום שבת), הוספת אמצעים טכנולוגיים על הגדר ובאוויר, הגדלת סד"כ של גדוד קרקל וברדלס וגדודי המילואים, הפעלת כוחות סדירים ועוד. אבל בגזרה של 135 ק"מ גם זה לא מספיק .

אינני יודע אם כל האמצעים שננקטים היו הסיבה שהמפגע בחר לחדור דווקא באזור הר חריף המרוחק כשעה נסיעה מיישובי פתחת ניצנה, אך מבחינת צה"ל זו בדיוק הייתה הכוונה. לצערנו הרב, האירוע הסתיים בתוצאות חמורות מאד מבחינת צה"ל והוא מבצע תחקיר ואת ממצאיו הרלוונטיים לנו, נלמד יחד עם הנהגות היישובים.

אני יודע שנשמעת ביקורת על תפקוד צה"ל, אבל אסור לנו לשכוח שהלוחמים של חטיבת פארן שילמו בחייהם בשמירה על אזורנו ועל ביטחוננו. אני מבקש לחזק את כל לוחמי חטיבת פארן ובראשם אל"מ עידו סעד שפועל עם חייליו  לילות וימים, בכל שעה ובכל תנאי לשמור על יישובי הפיתחה. לא מובנת מאליה המסירות והמחויבות שמתחילה ממפקד החטיבה ועד אחרון חייליו. אין בכך לטשטש את העובדה שיש עוד לא מעט פערים שנדרשים לטיפול. העובדה שמדובר בשוטר מצרי מטרידה מאד וגם לעובדה הזו צריכה להיות התייחסות מגורמי הביטחון.

 

בהזדמנות אני רוצה להודות לרבש״צים של פתחת ניצנה (יעקב קצב, ענן שיאון, זיו מולכו, אורן שלום וגולן גלבוע) שעובדים בעצימות גבוהה על בסיס יומי ומתנדבי צוות פלד, שפעלו במהירות.

מי שבטוח יכול וצריך לעשות יותר, היא ממשלת ישראל. בשיחותיי בימים האחרונים עם כל המשרדים הרלוונטיים, חזרנו ואמרנו, חיזוק הביטחון שווה חיזוק ההתיישבות. את זה ניתן לעשות על ידי: הפחתת עלויות הפיתוח למגורים, הגברת השיטור והאכיפה הפלילית, הגדלת הטבות המס, הסדרת מגורי עובדים זרים בחקלאות, קידום אזורי תיירות, חינוך, תעסוקה,  הכשרת שטחים לחקלאות, שיפור שירותי הרפואה ועוד פעולות רבות שיחזקו את ההתיישבות.

 

פתחת ניצנה היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל ועל כן זה האינטרס המובהק של המדינה לטפח ולפעול לחיזוק האזור. הלב יוצא אל משפחותיהם של אוהד דהן ז"ל, ליה בן נון ז"ל  ואורי אילוז יצחק ז"ל ששילמו בחייהם בהגנה על גבולות הארץ. יהי זכרם ברוך.

 

​​​​​

ערן דורון