ערן דורוןדברים שנשא ראש המועצה, ערן דורון, במועד הכרזתו.

ערב טוב,
מנהל הבחירות, טל פודים, חברי ועדת הבחירות הנכבדים, חברי מליאה, מנהלי מחלקות .
אני עומד כאן היום ברגשות מעורבים. לפני 8 חודשים אושפז שמוליק, מורי ורבי, ולצערי למרות שהאמנתי באמונה שלמה שהוא ישוב לסיים את כהונתו הנוכחית, שמוליק כתמיד קבע את הזמן ואת המקום של מה שהתאים לו. וכך לפני חודשיים שמוליק נפרד מאיתנו בטרם עת, ובכך לא אגזים ואומר שנפרדנו מאחד מאחרוני הענקים שהיו פה בעידן הזה.

בהזדמנות זו אני מבקש להודות למנהלי האגפים, המחלקות ועובדי המועצה שהמשיכו את עבודת המועצה בתנאים קשים של אי יציבות וחוסר ודאות תקציבי. אני מבקש להודות במיוחד לאליעזר בן-סעיד שבמהלך החודשיים האחרונים שימש בכל מגוון התפקידים הקיימים, למעט אחות רחמניה. אליעזר אתה באמת איש יחיד ומיוחד !
בהזדמנות זו אני מבקש להודות לכם, חברי המליאה על התגייסותכם לעבודתה התקינה של המועצה בוועדות, בישיבות מליאה ובכל דבר לו נדרשתם. אני מבקש להודות במיוחד לארז ירדני, שמילא במסירות גדולה את תפקיד ממלא מקום ראש המועצה בתקופה זו.

קשה להפחית בגודל המעמד עבורי ובעיקר בחשיבות האתגרים הניצבים בפנינו כתוצאה מהשינויים הרגולטורים שתהיה להם השפעה כבירה על תקציב המועצה.
אתגר זה כמו רבים אחרים מעמיד בפנינו הזדמנויות ואפשרויות שאותם לא ראינו בעבר שאם נשכיל, המועצה תצעד לעצמאות כלכלית שלא נסמכת על תקציבי מדינה.
אולם, ללא קשר לשעה המבחן הזו, רמת הנגב היא אחד מהמקומות בהם המשימה הלאומית והמימוש האישי נפגשים ונמצאים בכפיפה אחת. אין עוד הרבה מקומות במדינת ישראל בהם האישי והלאומי אחד הם, ועל כן משימת ההתיישבות ופיתוח הנגב לא תמו אלא רק מקבלות צביון ואופי חדש.

מבחינתי יש קו מחבר בין ההתיישבות היהודית בתקופה הישראלית לבין שרידים מהתקופה מהחשמונאית שנמצאו ליד חרבת מאגורה, לבין עליית חלוצי רביבים לקרקע והקמת שיזף שהיא בשורה חברתית למדינת ישראל. התיישבות יהודית הייתה מאז ומעולם אתגר יוצא דופן שהקושי הגדול זימן גם המצאות אדירות מעוררות השראה של איסוף מי שיטפונות, פיתוח אדריכלות מותאמת לסביבה המדברית, פיתוח טכנולוגיות לאנרגיות מתחדשות, חקלאות יוצאת דופן ומיזמים חברתיים שהפכו להיות מודל לחיקוי בכל רחבי הארץ. זהו המדבר שמאז ומעולם הזכיר לנו את מה שלעיתים שכחנו : את ערכם של מים, צל של סלע וחום של מדורה. במדבר הזה הפכנו לעם בו התפתחה היצירה הרוחנית החשובה ביותר בתולדות האנושות.

אני חושב שרבים שותפים לתחושה שהחיים בנגב מספקים משמעות ותוכן, אך מעבר למימד האישי והלאומי, קיים מימד מרחבי אזורי, זהו המימד שבו האזור הופך להיות גדול יותר מסך כל המרכיבים שלו. רמת הנגב התברכה במגוון קהילות ובהטרוגניות גדולה שבמידה לא מבוטלת משקפת את פסיפס החברה הישראלית שטומן בחובו אתגרים רבים אך עוצמה אדירה של שותפות לחיי במרחב הזה.
ועם זאת נחזור מדברי המליצה גם לשגרה היומיומית, אומר זאת כך, לא נראה לי שיש עוד מקום אחד ברחבי המדינה שמכתבי התלונה המוניציפליים מסתיימים במשפט האלמותי ״בן גוריון מתהפך בקברו…״

אך גם ללא האתגרים הכלכליים שעומדים לפתחנו ולהם אני מתכוון לתת דגש מיוחד במשאבים, בחשיבה, בייזום, שאלת הפיתוח האזורי לא יכולה להסתכם רק בספירת מספר האנשים שחיים ברמת הנגב. משימת פיתוח המועצה תיבחן דרך איכות החיים שלנו במרחב הזה. באיכות החינוך, הבריאות, הבטיחות, הביטחון, איכות הסביבה, הניקיון והנראות, הפנאי, הגיל השלישי, הגיל הראשון , באיכות הקהילות שלנו, בחוסן הקהילתי, בערבות ההדדית, בחיי הקהילה ובמרקם היחסים עם שכננו.
אני מבקש במעמד זה, לומר ולהזכיר שהמועצה בראש ובראשונה קיימת למשימה אחת מרכזית והיא לתת שירותים איכותיים לתושביה. ומאחר שאנחנו חיים בשלטון דו-רובדי של מועצות אזוריות, יש ליישובי המועצה תפקיד מרכזי בנתינת השירותים לתושבים על כן אני רואה ביישובים מרכיב הכרחי במתן שירותים לתושבים אותו נחזק ונטפח.

במהלך התקופה האחרונה הצבעתי על שלושת השינים אשר מהווים מבחינתי את עמוד התווך של השירות הציבורי בעידן הנוכחי:
שירותיות, הכרחית אך לא די בכך, המועצה תפעל בשקיפות מקסימלית מתוך רצון ליצור אמון בנו הנבחרים ובעובדים. אני מקווה שהאמון הזה יצור רצון לשותפות ומעורבות שהיא לעיתים מקשה אך בעלת ערך רב לקידום עבודת המועצה.
אני מקווה שבנוסף לשלשות השינים שציינתי: שירותיות, שקיפות ושיתוף מידע למצוא את השין הרביעית שהיא הקשה מכולם למצוא אך חשובה וחיונית והיא שכל ישר. וזהו השכל הישר אותו אני מבקש שתפעילו בבואכם להצביע על החלטות שיובאו בפניכם. על כן אני מבקש להזכיר שאומנם נבחרתם כנציגי יישובכם, אך מרגע זה המחוקק הנחה ודאג שתהיו חברי מועצה של כלל תושבי המועצה ולא רק של יישובכם. כך אני מתכוון לנהוג ועל כולנו לוודא שחס וחלילה לא תתפתח פה מלחמת שבטים פנימית בין יישובי המועצה.
אני רוצה להודות לכם על האחריות הרבה שהנהגתם בחודשים האחרונים ועל ההתגייסות שלכם לתפקודה התקין של המועצה. אני מצפה ומקווה שתמשיכו להיות מעורבים בקביעת מדיניות המועצה ותדעו לייצג נאמנה את הציבור אשר שלח אתכם.

כפי שאמרתי בהזדמנויות רבות, אינני מבטיח דבר למעט עבודה קשה וחתירה בלתי מתפשרת להשיג ולממש את חזון המועצה. עם זאת אני יודע שבהמשך הדרך יהיו מחלוקות עקרוניות וסביר להניח שגם לא נסכים על הפתרון ואולי אף לא נסכים על מהי בכלל הבעיה. אף על פי כן אני מבטיחכם דבר אחד, כל החלטה שתתקבל, אעשה זאת ללא משוא פנים, בניקיון כפיים, ובשיקול דעת מירבי תוך רצון לשיתוף מקסימלי ועל פי הנתונים שיהיו מונחים לפני בנקודת הזמן של ההחלטה. כל זאת לא מבטיח שההחלטה תהיה נכונה אך לפחות נדע איך ולמה התקבלה.

למרות שלכאורה רמת הנגב סיימה את ועדות הגבולות שלה ונחתמו הסכמים ארוכי טווח, לצערי אין בכך בשורה ולהערכתי אנו צפויים למצוא את עצמנו שוב ניצבים מול החלטות ומהלכים שעלולים לפגוע ברמת הנגב ובשירותים לתושביה. אני מתכוון להמשיך במדיניות שיתופי הפעולה עם המועצות השכנות שלנו, נאות חובב, מצפה רמון, ירוחם, דימונה, נווה מדבר, אשכול וערבה תיכונה ולהיות חלק מרכזי בתוך הפיתוח של אשכול נגב מזרחי. אני מתכוון להמשיך לפעול להסדרת ההתיישבות הבדואית הלא מוכרת על מנת שברבות הימים נוכל לייצר חיים משותפים במרחב שלנו שיאפשרו פיתוח ושגשוג לכלל התושבים יהודים ובדואים.

אני מבקש להודות לרעייתי עינת שנושאת בנטל החיים איתי כבר 12 שנה ושילמה מחירים כבדים בכל השנים בהם אני נמצא בשירות הציבורי. לצערי לא בטוח שיש לי בשורה לגבי הימצאותי בבית אבל אני יכול לנחמך רק בדבר אחד, שכל שאעשה, יעשה מתוך רצון להפוך את רמת הנגב למקום טוב יותר לילדינו, לחברינו, לקהילה שלנו, לנו.

לסיכום קשה שלא לחשוב על החלל הגדול שהותיר שמוליק עם מותו בטרם עת.
רבים שואלים שואלים אותי איך תוכל להיכנס לנעליים הגדולות שהוא השאיר ועל כך אני רוצה לספר לכם את הסיפור הבא על רבי זוסיא:

באו תלמידיו של זוסיא אל בית המדרש מצאו אותו בוכה… שאלו אותו רבי למה בוכה אתה?
ירא אני מן היום שבו אגיע אל שערי שמיים.
ושם אם ישאלו אותי בשמים… למה לא הייתי אלימלך (אחיו) ?
אז אדע מה להשיב.
אם ישאלו אותי מדוע לא הייתי כמשה רבנו?
אדע מה להשיב.
אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא?
אז יסתתמו טענותי.

במילים אחרות…

בשערי השמים… לא ישאלו אותי 'למה לא היית משה רבנו?'
אלא למה 'לא היית זוסיא?'