בר מצווה

הדרכת הנער בנושאים הבאים:

 

1. לימוד הנחת תפילין ולבישת הטלית.

2. לימוד טקס העלייה לתורה.

3. לימוד הקריאה בתורה.

4. לימוד קריאת ההפטרה (למעוניינים).

5. לימוד סדר התפילה.

6. לימוד הקריאה בתורה אפשרי גם באמצעות תקליטור, לצפייה במחשב בזמן הפנוי.

7. מושגים ביהדות.

 

כל נער מקבל הדרכה אישית, או בקבוצה, עם חבר או שניים, בזמנים שיתואמו עם הרב. לצורך כך יש לתאם זאת מבעוד מועד.

 

  • ניתן לרכוש / להשאיל תפילין וטלית לצורך הלימוד וטקס בר המצווה.
  • לרוכשים תפילין – חשוב לעשות זאת במקום מוסמך. ניתן להתייעץ בנושא עם הרב.

 

מן המקורות

 

בספר בראשית על הפסוק " ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו", דרש רבי שמעון בן אלעזר: למה נאמר "איש חרבו והלא בני שלוש עשרה שנה היו", ומדוע הפסוק קורא לכם "איש" ביטוי לאדם גדול?

ופירש רש"י: "איש" – מבן י"ג ולא פחות, ולא מצינו בכל התורה שיהא קרוי איש פחות מבן י"ג…

וברמב"ם במשנה תורה, ספר נשים, הל' אישות פ"ב ה"א, כותב: הבן משיולד עד שיהיה בן י"ג שנה גמורות – נקרא "קטן" ונקרא "תינוק" והוא מבן י"ג שנה ויום אחד נקרא "גדול" ונקרא "איש".

 

בתקופת בית שני ובתקופת המשנה הבדילו בין קטן לגדול על סמך הופעת ה"סימנים" (הופעת שתי שערות), וכגדול החל להתחייב בקיום מצוות והחל לשאת באחריות משפטית ומוסרית. כמובן שגם היו נוהגים להטיל על ילדים קטנים מצוות שהם כבר היו יכולים לעמוד בהן.

הכניסה לקהל המבוגרים הייתה הדרגתית. הנער בן ה-13 היה יכול לקרוא בתורה ולהשתתף במניין לתפילה בבית הכנסת.

המעבר בין קטן לגיל מצוות מוזכר כשלב בין שלבי גידולו של האדם היהודי ומצוי בדברי חז"ל במסכת אבות (ה', כ"א): "בן חמש שנים למקרא, בן עשר שנים למשנה, בן שלוש עשרה למצוות…".

 

במשך הדורות נקבע טקס ברור שמסמן את המעבר מילדות לבגרות הנקרא "טקס בר המצווה" (לפני כן היו קוראים לנער שנכנס לעול מצוות "בר עונשין" או "גדול".) "בר מצווה" – כלומר: בן מצווה, הראוי ומוכן להיכנס בעול המצוות.

חשוב לציין, כי תאריך ה"בר מצווה" הינו בתאריך הלידה העברי ולא הלועזי. לתאריך הלידה העברי – ניתן להיעזר בתעודת הזיהוי של ההורים.

 

לוח שנה עברי לועזי >>

 

מנהגים

 

  • נהוג שנער הבר מצווה עולה לתורה ביום שני או חמישי הסמוך ביותר לתאריך הולדתו (העברי כמובן), או בשבת.
  • יש שנהגו לערוך ביום השבת הסמוכה ליום הולדתו "שבת חתן ", שבה עולה הנער לתורה וקורא חלק מפרשת השבוע, בדרך כלל את חלק ה"מפטיר" ואת ההפטרה.
  • לאחר העלייה לתורה, מברך אביו "ברוך שפטרני מעונשו של זה". כלומר, לא איענש יותר על עבירותיו של בני שהייתי חייב בחינוכו, כיוון שמיום זה והלאה בוגר הוא ואחראי למעשיו.
  • יש נערים הנושאים "דרשה", שבה מדבר הנער על חלק מפרשת השבוע, על עניין התפילין וכו'.
  • עורכים סעודה ביום בר המצווה, כיום שנכנס לחופה.
  • נוהגים "להמטיר" סוכריות ודברי מתיקה על נער בר המצווה לאחר העלייה לתורה, כדי לסמל שתהא דרכו מתוקה ומאושרת כמו אושרם של הילדים הזוכים לקבל דברי מתיקה.

 

אולי יעניין אתכם לקרוא גם על: