מחלת הכלבת

אודות מחלת הכלבת

 

מחלת הכלבת היא מחלה מסוכנת וקטלנית, הידועה בכל חלקי העולם מאז שחר ההיסטוריה האנושית. זוהי מחלה חשוכת מרפא – מרגע שמופיעים הסימנים הראשונים אצל אדם או בעל-חיים שננשך, אין כל אפשרות לרפאם וגורלם נחרץ: מוות תוך ייסורים קשים.

מדי שנה מתים בעולם מכלבת כ-80 אלף בני אדם. הרפואה המודרנית טרם מצאה אמצעי יעיל המסוגל להציל את מי שלקו במחלה נוראה זו. ישראל נמצאת באזור הנגוע קשות בכלבת.

לאחרונה אנו עדים לחדירת המחלה והתרכזותה בעיקר בצפון הארץ. אובחנו עשרות רבות של מקרים – ורבים מהם בכלבים ולא רק בחיות בר. העלייה באירועי הכלבת מעוררת דאגה רבה, הנובעת בעיקר ממציאת בעלי-חיים נגועים במחלה בתוך מרכזי אוכלוסין צפופים, בהם משפחות רבות המחזיקות בכלבי בית.

בין השנים 1971-1948 מתו בישראל 27 בני אדם ממחלת הכלבת, לאחר שננשכו על ידי בעלי חיים נגועים ולא קיבלו טיפול מניעתי נאות. הודות לפעילות מניעה מוגברת עד שנת 1996 – חלפו 25 שנים ללא אבחון המחלה באדם. כתוצאה מהמחלה, בסוף שנות ה-90, מתו בישראל שלושה בני אדם, ובשנת 2003 נפטרה אישה מאזור ירוחם. כמו כן, בשנה זו נמצא כלב נגוע בכלבת בקיבוץ משאבי-שדה.

 

מקור המחלה

 

מחלת הכלבת נגרמת על ידי וירוס ויכולה לפגוע בכל יונק. המאגר הטבעי של המחלה נמצא בטורפי הבר, דוגמת שועלים ותנים, והיא עלולה לעבור מהם בנשיכה אל חיות הבית שלנו או לחיות המשק – ומשם לאדם.

חשוב לזכור כי נגיפי המחלה נמצאים ברוק שבפיו של כלב נגוע, ועלולים בעת נשיכה לעבור לדם האדם שננשך. נגיף הכלבת המוחדר בעת הנשיכה נשאר בפצע למשך מספר שעות. לאחר מכן הוא נקלט בקצות העצבים ונע באיטיות לאורך העצב אל עבר המוח. פרק הזמן עשוי להימשך בין ימים אחדים לבין מספר שבועות ואף כמה חודשים. עם הגיעו אל המוח, גורם הנגיף להופעת סימני המחלה ומוביל למוות תוך מספר ימים. בתקופה זו מופרש הנגיף גם ברוק בעל-החיים החולה ומאפשר הדבקת אחרים.

 

התגוננות מהמחלה

 

כאמור, חולפת תקופה ממושכת למדי בין ההדבקה לבין הופעת סימני המחלה. תקופה זו נקראת תקופת הדגירה, בה ניתן למנוע את הופעת המחלה באדם שנדבק על ידי מתן סדרת זריקות חיסון בתרכיב כלבת. זאת, על מנת לפתח נוגדנים כנגד המחלה והצלת חיי האדם שנדבק.

במידה שנשך אותך כלב או בעל חיים אחר, פעל בהתאם להוראות הבאות.

 

מניעת כלבת

 

הטיפול במניעת מחלת הכלבת נעשה על פי "פקודת הכלבת" ו"החוק להסדרת הפיקוח על כלבים".

 

כל בעל כלב חייב לחסן את כלבו נגד כלבת פעם בשנה – החל מגיל שלושה חודשים.

הרופא הוטרינר יבקר פעמיים בשנה ביישובי המועצה לצורך חיסון מרוכז של כלבי התושבים.
הביקורים נעשים בסתיו ובאביב. מועד הביקור מפורסם על לוח המודעות ביישוב. תושב שלא ניצל את ביקור הווטרינר ביישוב, יוכל לחסן את כלבו במשרדי המועצה בכל יום ג' בין השעות 12:00-13:00.
מחירי אגרות החיסון

 

פעולות נוספות למניעת מחלת הכלבת:

טיפול במשוטטים

טיפול בנשיכות

• בדיקת גוויות בעלי חיים להימצאות המחלה.

• במקרה של גילוי בעל חיים נגוע בכלבת (התפרצות מחלת הכלבת) – ביצוע בדיקה אפידמיולוגית של המקרה ונקיטת צעדים למניעת התפשטות המחלה.

• פיזור פיתיונות הכוללים חיסון אוראלי ביישובים וסביב להם, לחיסון חיות הבר (בעיקר שועלים) החודרים ליישובים.